חיסכון פנסיוני - חלק 1

תקציר:

1. בישראל החיסכון הפנסיוני מחולק לשלושה רבדים - ביטוח לאומי, חיסכון פנסיוני וחיסכון פרטי.

2. היו 3 שינויים ששינו את אופי המוצרים בחיסכון הפנסיוני - עד 2008, עד 2015 ומאז 2015 ועד היום

3. החיסכון הפנסיוני מורכב משלושה מוצרים: קרן פנסיה, קופת גמל וקופת ביטוח (המוכרת בשמה השיווקי כביטוח מנהלים)

החיסכון הפנסיוני בישראל השתנה לאורך השנים - החל ממצב בו היה בעיקר פנסיה תקציבית (שהיא לא מוצר פנסיוני, אלא התחייבות ממשלתית לתשלום פנסיה) וקצת קופות ביטוח לאנשים מועטים במשק, ועד לימינו שקיימים שלושה מוצרים פנסיוניים - קרן פנסיה (המוצר המוביל, ולדעתי ולדעת רוב האנשים, המוצר העיקרי שצריך להשקיע בו), קופת גמל וקופת ביטוח (או כפי שרוב האנשים מכירים - ביטוח מנהלים).

למרות השינויים הרבים, המבנה של החיסכון הפנסיוני בישראל לא השתנה, והוא מורכב משלושה רבדים עיקריים. הרובד הראשון, שניתן לכל האזרחים, הוא ביטוח לאומי. כל אזרח שמגיע לגיל פנסיה, זכאי לקבל גימלה חודשית מהביטוח הלאומי, התלויה במספר פרמטרים שלא ניכנס אליהם כרגע וכן השלמות לקיצבה, שגם לזה לא ניכנס. הרובד השני הוא קופות הגמל (ועליו נתעכב בהרחבה בפוסט זה ובבאים). רובד זה הוא מנדטורי, החל משנת 2008 עבור כל אדם שעובד, מנוהל על ידי גופים פרטיים (קרנות פנסיה, חברות ביטוח וקופות גמל) ומקבל הטבות מיסוי מהמדינה, כדי לעודד את האזרחים להפריש כמה שיותר. הרובד השלישי הוא וולונטרי, ומורכב מהחיסכון הפרטי של כל אזרח, שחסך לאורך שנות חייו.

הרובד השני הוא המעניין מכולם, ועליו נתעכב. עד שנת 2008 המוצרים הפנסיוניים התחלקו לשני סוגים, הוני וקצבתי. הוני משמעו הוא שבעת הגעה לגיל פנסיה האדם זכאי לקבל את כל מה שחסך (בתוספת התשואה) במשיכה (או יותר נכון בהפקדה) חד פעמית. עם התשלום הזה האדם היה צריך לדעת להתנהל לאורך כל שנות הפנסיה שלו, ועד יום מותו. תחת מוצר הוני היה ניתן למצוא את קופת הגמל ואת קופת הביטוח. קצבתי משמעו שבעת הגעה לגיל פנסיה האדם מתחיל לקבל קצבה חודשית, שנקבעת לפי התכנית שבה הוא בחר ומקדם ההמרה שלו (נרחיב על זה בפוסטים הבאים). תחת מוצר קצבתי היה ניתן למצוא את קרן הפנסיה ואת קופת הביטוח. כבר מכאן ניתן לראות מאפיין ייחודי (שמשפיע רבות על המוצר) לקופת הביטוח - מדובר במוצר גמיש, שניתן לעיצוב לפי החלטות האדם. יש לזה כמובן יתרונות וחסרונות, שעוד נדון בהם.

החל משנת 2008, עם תיקון 3, השתנה המבנה ונקבע כי כספים חדשים שמופרשים לאחד מהמוצרים הפנסיוניים יהיו חייבים להימשך בעת הגעה לגיל פנסיה רק באמצעות קצבה, ולא בצורה הונית. כך המוצרים התחלקו כעת לקופות גמל משלמות לקצבה - קרן פנסיה וקופת ביטוח, ולקופות גמל שלא משלמות לקצבה - קופות גמל וקופות ביטוח.

השינוי השלישי שהיה במבנה הרובד השני (האחרון, לבינתיים…) השטיח, פחות או יותר, את המאפיינים של שלושת המוצרים וכעת קיימים שלושה מוצרים בעלי התנהגות די זהה: קופת גמל לחיסכון, קרן פנסיה וקופת ביטוח.

בפוסטים הבאים נרחיב על המאפיינים של כל מוצר, על היתרונות והחסרונות, על דמי הניהול, על מקדם המרה ועל התערבות המדינה במוצרים.